שהביאו לפגיעה בקשר בין אותו הורה לקטין. כאשר לא מעט מהבקשות ו/או הטענות המונחות לפתחו של ביהמ״ש לענייני משפחה ו/או ביה״ד, מועלית על ידי אחד הצדדים. וזאת ״כטענת הגנה״ – כנגד ההורה האחר שמבקש להבטיח את הקשר עם ילדיו.
וזאת על ידי נקיטת צעדים טקטיים פסולים. לרבות עלילות שווא כנגד הורה אחר. במטרה לפגוע בקשר החשוב שבין קטין להורה. התייחסות לטענת המוגנות כטענת הגנה קיבלה ביטוי בדבריו של כב' השו' ארז שני בתיק תלה״מ 51455-03-17 נ.א.מ נ' ש.נ :
״מדי פעם ולא בנדיר טוען הורה החפץ בניתוק קשר בין קטין להורה אחר (ואין עסקינן בעניין מגדרי – שני המינים לוקים בכך), כי ההורה האחר פגע מינית בקטין (ולעיתים מלווה הטענה בשכנוע הקטין לומר כך, בין שאירע אירוע פעוט בין אם לא אירע דבר). מובן מאליו כי פגיעה בקטין, קל וחומר מינית. היא עניין מתועב היוצר צידוק לניתוק הקשר. אך גם ״עלילת דם״ בעניין כזה היא תופעה קשה. הטוען לפגיעה מינית, כשמטרתו להביא בצורה לא מוצדקת לניתוק קשר בין הורה לקטין, יודע היטב כי טענה כזו תגרום לבית המשפט, עד לבירור משטרתי ו/או נוסף, להפסיק את זמני השהות. בכך ניתן אישור חלקי לנתק בקשר ואם לימים תופרך הטענה, לא בנקל יחודש הקשר...
אם מדובר ״בעלילה״, אזי הנפגע ממנה קשות. הוא חושש מישיבה ממושכת בכלא. תדמיתו ושמו נפגעים וצפויים כמה נזקים נוספים, בהם: א. רתיעה כדי הסכמה לניתוק הקשר ובכך נפגע אינטרנס הקטין. ב. המשך הסכסוך בעצימות גבוהה. ג. במקרים מסוימים אי יכולת של ההורה יוזם הניתוק לחזור בו. בכל המקרים נפגעת גם זכות ההורה המנכר, גם זכות הקטין לקשר עם שני הוריו״.
וזאת כצעד טקטי פסול, שתביא לפגיעה בקשר של ההורה השני עם הקטין בשל האשמת שווא. לצד זאת חשוב עדיין לזכור, כי לצד האשמות שווא. יתכנו מקרים בהם טענת המוגנות היא אמיתית. והצורך להגין על הקטין מפני ההורה השני הוא אכן נדרש ונחוץ.
על מנת להבטיח מתן מענה ראשוני, יעיל ומהיר להליכים דחופים שעניינם הבטחת קשר בין הורים לילדיהם או חשש לפגיעה במגונתם. נכנס לתוקף ב-25 באוקטובר 2020 נוהל נשיאת בית המשפט העליון. נוהל שמטרתו טיפול בהליכים דחופים. שעניינם החשש לפגיעה במגונותם של ילדים והבטחת הקשר בין הורים לילדיהם.
מטרת הנוהל הייתה לקבוע סדרי עבודה אחידים וברורים לבתי המשפט לענייני משפחה. אשר יבטיחו מתן מענה ראשוני, יעיל ומהיר להליכים דחופים בעניינים הקשורים למוגנות הקטין. וזאת באמצעות קביעת דיון מהיר ושקילת מתן סעד זמני שיש בו לקדם את טובת הילד.
במסגרת הנוהל נקבעו ההסדרים הבאים:
א. קביעת דיון בבקשת סעד דחוף להבטחת קשר ומתן החלטה בבקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים. וזאת לא יאוחר מ-14 יום ממועד הגשת הבקשה לסעד דחוף להבטחת קשר. במסגרת הליך יישוב סכסוך. כאשר בית המשפט מוצא כי מדובר במקרה חריג. שבו המתנה לפגישת מהו״ת תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.
ב. קביעת דיון בבקשת סעד זמני להבטחת קשר או למניעת פגיעה במוגנות ילד במסגרת תובענה עיקרית. לא יאוחר מ-14 יום ממועד הגשת הבקשה. זאת במסגרת בקשת סעד זמני למניעת פגיעה במוגנות ילד או להבטחת קשר במסגרת תובענה עיקרית. אשר הוגשה לאחר סיום תקופת עיכוב ההליכים. או אז יקבע דיון לא יאוחר מ-14 ימים ממועד הגשת הבקשה.
מכאן, לצד המטרות החיובית של נוהל הנשיאה. כלומר קיצור הליכים והבטחת דיון ו/או קבלת החלטות משפטית במקרים מהם עולה פגיעה הקשורה למוגנות הקטין ו/או הבטחת הקשר עמו. חלה גם עלייה במקרים בהם צד להליך עושה שימוש לרעה בנוהל חשוב זה. וזאת במסגרת הקרב על המשמורת. קרי, למטרות טקטיות והשגת רווחים אישיים פסולים, משך ההליך המשפטי. במקרים אלו נמצא לא כי בית המשפט לענייני משפחה נוהג לחייב בהוצאות צד שעושה שימוש לרעה בנוהל זה.
אחת הדוגמאות מופיעה בפסק דין שניתן על ידי כב' השו' רבקה מקייס בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. בתיק תלה״מ 40798-05-21 לאמור: ״בדומה לרציונל הקיים בסעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה, שקובע פיצוי בגין שימוש לרעה בבקשה לצו הגנה. על בית המשפט להביע את מורת רוחו כאשר נעשה שימוש לרעה בנוהל הנשיאה. אשר נקבע על מנת שבית המשפט יוכל לתת סעד מידי למקרים שבהם אכן קיים חשש, לפגיעה בזכויות הקטין. לקשר עם מי מהוריו או פגיעה במגנותו.. אני רואה לנכון לחייב את המבקשת בגין ניהול הליך זה בהוצאות המשיב ובהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 10,000 ש״ח.
ֿבמקרה אחר, קבע כב' השופט נפתלי שילה, בפסק דין עמ״ש 66615-06-21 פלונית נ' אלמונית כך: ״הנוהל נוצר לצורך טיפול בבעיות דחופות ביותר שלא מאפשרת המתנה מעבר לימים בודדים. בדומה למועדים המותחמים והקצרים שנקבעו בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ״א – 1991. ובחוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס״ב – 2001. יש להפקיד לא לעשות שימוש לרעה בנוהל למקרים שלא נועדו להפעלתו. יש לעמוד על המשמר ולמנוע מצב שבו ייעשה שימוש בנוהל על מנת לקפוץ לראש התור ולעקוף מתדיינים אחרים הממתינים ליומם בבית המשפט. בהתאם לסדרי עבודתו הרגילים של בית המשפט לענייני משפחה, שהוא עמוס במיוחד.״
במקרה האמור נקבע כי מאחר וקיים קשר רציף, וקבוע בין כל אחד מהצדדים לבין הקטינות. ובשים לב כי לא ארע שום מעשה המצריך ו/או מצדיק פעולה מידית להגנה על הקטינות. הוחלט לחייב את המערערת לשלם למשיבה הוצאות ההליך בסך 25,000 ש״ח. ולהורות להעביר את הערובה שהמערערת הפקידה על פירותיה. לידי ב״כ המשיבה, על חשבון ההוצאות.
חשיבות עורך דין לענייני משפחה – החשיבות של עורך דין הבקיא בענייני משפחה היא כפולה במקרה זה, כאשר מחד הצורך, לסווג את הבקשה להבטחת קשר מתאימה להתנהל בהתאם להוראות הנוהל. ומאידך כדי למנוע ו/או לבלום שימוש לרעה בהליך חשוב זה במסגרת הקרב על המשמורת. מכאן הצורך בשכירת שירותיו של עורך דין הבקיא בהוראות הנוהל וזאת כדי להתאים ולנמק את הבקשה כדי שזו לא תדחה. ותטופל על ידי בית המשפט לענייני משפחה באמצעות נוהל חשוב זה.
