לביטוי – שינוי נסיבות משמעותי, עלול להיות משמעויות מרחיקות לכת על פסק דין או הסכם שאושר בפני ביהמ"ש/ביה"ד, כאשר קבלת טענה זו לשינוי נסיבות מהותי עלולה להביא לא פעם לביטול הסכם/פס"ד.
נפתח בתיאור מקרה המתרחש לעיתים קרובות בבתי הדין ובתי המשפט לענייני משפחה. פלוני ואלמונית חתמו על הסכם גירושין. על פי ההסכם על פלוני לשלם לאלמונית עבור מזונות שלושת ילדיהם הקטינים סך של 6000 ש"ח בחודש. פלוני עובד מזה שנים רבות בתחום ההייטק. ומכאן מרוויח משכורות גבוהות בעוד אלמונית עובדת במשרה ממשלתית ומרוויחה סכום השווה לשכר הממוצע החודשי במשק.
על בסיס פערי השכר הגבוהים שבין בני הזוג. חתמו בני הזוג על הסכם גירושין לפיו פלוני יעביר לפלונית סך של 6000 ש"ח לחודש. עבור מזונות שלושת ילדיהם הקטינים. ההסכם אושר בפני ביהמ"ש לענייני משפחה.
עברו מספר שנים, ומשבר ההייטק בארץ, הביא לפיטורי עובדים רבים. בין היתר לפיטוריו של פלוני. שכעת מצא עצמו עובד בתור מורה מחליף בבית ספר תיכון בשכר נמוך משמעותית. ואין ביכולתו לשאת בסכום המזונות הגבוהה אותו נדרש לשלם עת אושר הסכם הגירושין. בסך של 6,000 ש"ח לחודש עבור מזונות הקטינים.
פלוני שוכר את שירותיו של עורך דין שמבקש להגיש תביעה לביטול ההסכם בבית הדין הרבני.
הנה לפניכם סוגיה – האם פלוני יכול לפתוח תביעה לביטול הסכם הגירושין בבית הדין. למרות שהסכם הגירושין אושר בביהמ"ש למשפחה.
כלל הסמכות הנמשכת, קובע כי סמכות הערכאה השיפוטית נמשכת, גם לאחר הגשת תביעה חדשה. אשר תכריע בכל ענייניהם של בני הזוג, גם לאחר אישורו של הסכם גירושין לדוגמה.
במילים אחרות, כלל יסוד הוא שככל ובית המשפט למשפחה הוא שאישר את ההסכם בין בני הזוג. מלבד ענייני הגירושין כאשר לביה"ד הסמכות הבלעדית לדון בעניין זה. או אז ביהמ"ש למשפחה הוא גם שידון בתביעה החדשה שתוגש לביטול הסכם הגירושין נוכח שינוי נסיבות מהותי.
הרציונל הטמון בעקרון. הוא עקרון הכיבוד ההדדי בין הערכאות. והרצון למנוע התערבות הדדית בעבודתן.
וכך כתב השופט זוסמן בפרשת ג'ארח.
"הכלל: חייב במזונות שיצא מבית הדין הרבני, רק אותו בית-דין מוסמך לשנותו, עקב שינוי הנסיבות. אבל הכלל האמור אינו נובע מזהות העילות, כמבואר לעיל, אלא מן הצורך למנוע התערבותו של בית המשפט במלאכתו של בית הדין, ולהיפך, מפני תיקונו של עולם."
ראשית, יש להגיש תביעה לביטול פסק דין בשל שינוי נסיבות לבית המשפט לענייני משפחה, במסגרתה יש לפרט את הנסיבות החדשות שהתעוררו לאחר מתן פסק דין/אישור ההסכם בגינם יש לבטלו.
לאחר הגשת התביעה, בית המשפט ידון בה ויאפשר לכלל הצדדים להביא את טיעוניהם ועמדותיהם בעניינה, כאשר ברוב המקרים בית המשפט אף יזמן את הצדדים לדיון מקדמי במסגרתו יתן דעתו בעניין סיכויי התביעה.
כאמור בבואו של ביהמ״ש להכריע בתביעה לביטול פסק דין/הסכם בשל שינוי נסיבות מהותי עליו להביא בחשבון מספר פרמטרים מרכזיים:
1. האם אכן חל שינוי נסיבות מהותי מיום מתן פסק דין/אישור ההסכם.
2. מה משקלו של שינוי הנסיבות ביחס להוראות פסק דין או הסכם הגירושין.
לאחר שקילת שני פרמטרים מרכזיים אלו בית המשפט יחליט בפס״ד מנומק לאשר את ביטול פסק דין נוכח שינוי נסיבות מהותי או לדחות את התביעה.
הליך ביטול פסק דין/הסכם בבית דין הרבני דומה במהותו להליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה, אולם בהבדל אחד מהותי – ההחלטה של בית הדין הרבני תינתן בהתאם להלכה היהודית.
בדומה להליכים המתנהלים בפני ביהמ״ש לענייני משפחה. גם כאן ביה״ד יאפשר לצדדים להציג את טענותיהם. עת ולרוב יזמן את הצדדים לדיון אחד לפחות. במהלכו ייפרוס בית הדין את סיכויו של התביעה.
כאמור נוסף לשיקולים המקובלים בבית המשפט לענייני משפחה כפי שהובאו לעיל. בית הדין הרבני יביא במסגרת החלטתו גם היבטים הלכתיים. בין היתר האם ביטול פסק הדין תואם את הוראות ההלכה ובהתאמה, ובהתאמה האם שינוי הנסיבות המהותי תואם את עמדת ההלכה.
לאחר שקילת כלל שיקולים אלו, בית הדין יכריע במתן פס״ד האם יש מקום להביא לביטול פסק הדין/ההסכם או לדחות את התביעה.
אומנם האפשרות לבטל פסק דין/ הסכם נוכח שינוי נסיבות מהותי הוא כלי חשוב המאפשר למתדיינים את האפשרות לבוא בשעריו של ביהמ״שׁ או ביה״ד גם לאחר אישור הסכם או קביעת פסק דין.
אולם חשוב לזכור, כי ביהמ״ש וביה״ד עושים שימוש בכלי משפטי במשורה. מדובר בהליך מורכב הדרוש מיומנות גבוהה של עורך דין משפחה הבקיא בהלכות והפסיקה. וידוע לבצע את ההתאמות הדרושות לכל מקרה ומקרה המונח בפניו וזאת על מנת להביא את הלקוח להצלחה. גם במקרים מורכבים מסוג אלו לביטול פסק דין/ הסכם גירושין.
