חיוב דמי שימוש

דמי שימוש ראויים - במקרים בהם אחד מבני הזוג עזב את דירת המגורים המשותפת שלא מרצון, קיימת עילה משפטית לחיוב הצד שנותר בדירת המגורים המשותפת בדמי שימוש ראויים. במאמר זה נסביר בהרחבה אודות התנאים שיש לעמוד על מנת לעשות שימוש בהליך זה. כמו כן, נסביר אילו כלים משפטיים קיימים לצד העוזב את דירת המגורים המשותפת לאכוף את זכויותיו.

אם נשאל את ציבור המתגרשים האם הם מכירים את המושג המשפטי – דמי שימוש, כך גם האם עשו שימוש בהליך מסוג זה בהליכים המשפטיים או בהגעה להסכם עם בן\בת הזוג. יש להניח כי מרבית האנשים יענו על שתי שאלות אלו בשלילה (!!) חרף העובדה כי מדובר בזכות מהותית לה זכאי בן\בת הזוג שיצאו מדירת המגורים המשותפת בזמן שהצד השני נותר להתגורר בדירה זו.

דמי שימוש דמי שימוש ראויים

מבוא

עבור זוגות רבים התהליך של פירוד וגירושין כרוך במגוון סוגיות רכושיות ופיננסיות שיש לפתור. אחת הסוגיות החשובות שעולה היא השאלה לגבי חיוב בדמי שימוש במקרה שאחד מבני הזוג נשאר לגור בדירת המגורים המשותפת. נרחיב בנושא זה בהמשך.

איך קובעים את גובה דמי השימוש הראויים

קביעת גובה דמי השימוש נעשית לרוב בהתאם לחוו"ד שמאי המוזמנת מטעם ביהמ"ש. כאשר האחרון מעריך את גובה השימוש הראויים בהתאם לממוצע דמי השכירות של דירת מגורים זהה לדירת המגורים המשותפת. ומכאן הסכום שבו הצד שנותר בדירת המגורים הוא מחצית מדי השימוש הראויים שקבע השמאי בחוו"ד. 

מהם דמי שימוש ראויים

ניתן לראות במושג זה כמקביל ל- "דמי שכירות". אותם משלם אחד הצדדים לצד האחר עבור השימוש הבלעדי בדירה המשותפת. הרציונל הוא ליצור איזון בדרך של חיוב הצד שמתגורר בדירת המגורים לבדו. בהעברת מחצית מדמי השימוש הנוהגים עבור דירת מגורים משותפת זו. לידי הצד שעזב את דירת המגורים המשותפת.

חיוב אדם הממשיך להתגורר בדירת המגורים לשלם לבן/בת הזוג נובע מהוראות סעיף 33 לחוק המקרקעיןבפסק הדין ע"א 1492/90 זרקא נ' סלמאןנקבע כי חיוב הצד שנותר להתגורר בדירת המגורים. מותנה בשימושו הבלעדי של אותו צד בדירת המגורים. באופן שבו נמנע מהצד שיצא מדירת המגורים להשתמש\להתגורר בדירה זו. 

במילים אחרות, נקבע בפסיקה כי יטול חיוב זה יוטל על בן/בת הזוג שנותרו בדירת המגורים. ככל שנאסר על אחד מבני הזוג לעשות שימוש בדירת המגורים. זאת להבדיל מעזיבה "סתם" מדירת המגורים המשותפת. 

בפס"ד בע"מ 9881/05 פלוני נ' פלונית  נקבע. "העובדה שעקב סכסוך עוזב אחד מבני הזוג את דירת המגורים – אפילו מרצונו – אינה מעידה לכשעצמה כי הוא מוותר על זכיותיו הקנייניות בדירה, ובכלל זאת הזכות ל"שכר ראוי עבור השימוש"

רוצה לומר, במקרים בהם אחד מבני הזוג ממשיך להתגורר בדירת המגורים המשותפת. בעוד בן הזוג השני עוזב את הדירה. קיימת עילה לחיוב הצד המתגורר בדירה בדמי שימוש ראויים. 

ויודגש,  אין בעובדה שאחד מבני הזוג עזב את בית המגורים מרצונו. כדי ללמד על הסכמתו לשימוש הבלעדי של הצד השני בבית המגורים. ואין להסיק מכך על ויתורו על זכות זו באופן גורף.

לסיכום

חיוב בדמי שימוש ראויים הוא נושא משמעותי בהליכי גירושין. מטרתו להביא לשוויון בקביעת גובה פיצוי לבן הזוג שיצא מדירת המגורים המשותפת. כאשר הצד השני נותר להתגורר בדירת המגורים בגפו. בכך  נועד להבטיח כי חרף השימוש הבלעדי של הצד האחר בדירת המגורים. בן הזוג לא ייפגע מכך עם יציאתו מדירת המגורים. כאשר בתי המשפט קובעים את גובה דמי השימוש הראויים לרוב לאחר קבלת חוו"ד  מטעם שמאי מקרקעין.

שתף

כתבות נוספות

צרו קשר

Verified by MonsterInsights